גמרא
פירוש
שֶׁכְּבָר הוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ.
אֶלָּא אָמַר רָבָא שָׁאנֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
שכבר הודה מפי עצמו – ובא לצאת ידי שמים ואע״ג דבי דינא לא מצו מחייבי ליה אלא מניח לפניהם מיהו ידי עונש אין יוצא עד שישלם לשניהם דהא לאו לבעלים אהדריה כו׳.
אלא אמר רבא – מתני׳ דברי הכל היא ולא דמיא לאין יודע דהתם בין נשבע בין לא נשבע הוא דפליגי ר׳ טרפון ור״ע לענין דינא דר׳ טרפון לא מחייב להחזיר ליד הנגזל ור״ע מחייב אע״ג דלא נשבע והאי דפרכת לעיל ואי ר״ע אע״ג דלא אשתבע לאו פירכא היא דהתם דין הוא דאע״ג דלא משתבע דיחזיר לכל אחד שהרי אין יודע למי גזל ולא נפיק ידי שמים כלל אבל הכא במתני׳ דידע למאן גזל ומודי ליה משעת הודאה דמזומן הוא להשיב הוי גביה כפקדון הלכך נשבע תחילה קודם הודאה אע״ג כו׳.
שליח שעשאו בעדים – ראובן שיש לו מעות ביד שמעון ומינה שליח בעדים לקבלם הימנו ונתנם לו.
הוי שליח – ואם נאנסו בדרך פטור בעל הבית שנתנם לו. פטור – דלא קמה ברשות שואל להתחייב באונסים עד שיאמר לו מפיו לשלחה לו ביד בנו כו׳. מנא ידעינן – דשלוחו הוא דקרי ליה מתני׳ שלוחו. לקיטו – שלקטו אצלו לדור עמו בביתו לצוותא בעלמא לשון מורי.
ושכירו – נשכר עמו ליום ולחדש ולשנה ולשבת. לישנא אחרינא לקיטו לוקט תבואתו. ולאפוקי מהאי תנא – הא מתניתין דאוקימנא שליח ב״ד אפילו עשאו גזלן ולא נגזל הוה שליח והוי באחריותו דנגזל לאפוקי מהאי תנא.
שליח ב״ד – דמשמע מתני׳ דמשנתן לו נפטר גזלן כשעשאו נגזל קאמר ולא כשעשאו גזלן.
ושלח הלה ונטל שלו – מיד השליח.
פטור – מאונס הדרך טעמא דנטל הנגזל הא נאנסו מן השליח הראשון חייב. וא״ת משנתנו – דקתני לא יתן לשלוחו ואי דלא עשאו בעדים מנא ידעינן תוקמא בשעשאו בעדים אלא בממציא לו שליח ביקש מחבירו שימציא לו לגזלן את עצמו לומר לו אם תרצה לשלח כלום לפלוני שלח בידי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הוי שליח – ואם נאנסו בדרך פטור בעל הבית שנתנם לו. פטור – דלא קמה ברשות שואל להתחייב באונסים עד שיאמר לו מפיו לשלחה לו ביד בנו כו׳. מנא ידעינן – דשלוחו הוא דקרי ליה מתני׳ שלוחו. לקיטו – שלקטו אצלו לדור עמו בביתו לצוותא בעלמא לשון מורי.
ושכירו – נשכר עמו ליום ולחדש ולשנה ולשבת. לישנא אחרינא לקיטו לוקט תבואתו. ולאפוקי מהאי תנא – הא מתניתין דאוקימנא שליח ב״ד אפילו עשאו גזלן ולא נגזל הוה שליח והוי באחריותו דנגזל לאפוקי מהאי תנא.
שליח ב״ד – דמשמע מתני׳ דמשנתן לו נפטר גזלן כשעשאו נגזל קאמר ולא כשעשאו גזלן.
ושלח הלה ונטל שלו – מיד השליח.
פטור – מאונס הדרך טעמא דנטל הנגזל הא נאנסו מן השליח הראשון חייב. וא״ת משנתנו – דקתני לא יתן לשלוחו ואי דלא עשאו בעדים מנא ידעינן תוקמא בשעשאו בעדים אלא בממציא לו שליח ביקש מחבירו שימציא לו לגזלן את עצמו לומר לו אם תרצה לשלח כלום לפלוני שלח בידי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush